Blogger Tips and TricksLatest Tips And TricksBlogger Tricks

יום שלישי, 30 ביוני 2009

הקדוּשה (4) – קדושים תהיו; יחס הדדי

עד כה הראינו שקדושתו של אלוהים כרוכה בהיותו נגיש וקרוב לאדם.
התורה חוזרת כמה פעמים על הרעיון שעם ישראל הוא עם קדוש:

כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. (דברים ז')

כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. (שם יד')

עם ישראל קדוש משום שאלוהים בחר בו מכל העמים להיות לו עם סגולה – כפי שמינה את הכהנים.
לעומת זאת, בכמה מקומות תורה מופנית הדרישה לאדם להיות קדוש:

וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות יט')

דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ;  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא יט')

כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי; וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי (שם יא')

וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם--וִהְיִיתֶם, קְדֹשִׁים:  כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם:  אֲנִי יְהוָה, מְקַדִּשְׁכֶם… וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי (שם, כ')

התביעה נראית מוזרה. על עם ישראל להתקדש משלוש סיבות:

  1. יהוה קדוש;
  2. משום שיהוה קידש אותם;
  3. יהוה הוציא אותם ממצרים "להיות לכם לאלוהים".

קדושתו של יהוה קשורה ליציאת מצרים, שכן הגאולה הינה ביטוי ברור של קדושה – התקרבות חומלת לבני האדם (כפי שראינו ברשומות קודמות). גם היותו אלהים  - האל אישי  – מבוטאת ביציאת מצריים (זאת לפי הסדרה הראשונה). על כן הפונקציה של האלוהים ושל הקדוש הינה זהה: יהוה גילה את קדושתו כאשר הפך לאלוהי העם ע"י מעשה הגאולה.

ההתקדשות שראינו בפסוקים הראשונים לעיל הינה התקדשות סבילה. האל מקדש ע"י גאולה ובחירה של העם. ההתקדשות האקטיבית של האדם הינה כינון הקשר עם אלוהים בכוחות עצמו. "והתקדשתם" פירושו בקשו את קרבתו של אלוהים; בחרו בו ויחסו את עצמכם אליו.
מדוע נדרש העם להתקדש בתגובה לקדושתו של אלוהים?
הקירבה בין אלוהים לאדם איננה קירבה פיסית אלא קירבה רוחנית – כיחס בין שני אנשים. אמנם אלוהים יכול להיות קדוש ולגלות רחמים כלפי האדם, אך אין זה מספיק על מנת לכונן קשר. אך אין הוא יכול להתקרב לאדם אלא אם כן האדם קרוב אליו. הקירבה מחייבת יחס הדדי. על כן, הקדושה שהתגלתה ביציאת מצרים חייבת להיענות בקדושה שכנגד – קדושה רצונית של העם.

כיצד האדם נהיה קדוש וקרוב לאלוהים? בשלוש המובאות האחרונות הקדושה כרוכה בציות ועשית רצונו של אלוהים. אין מדובר רק בחוקים "בין אדם למקום" אלא גם "בין אדם לחברו" (כגון ויקרא יט ). את האלוהים האדם פוגש בגילוי רצונו ובברית שכרת עימו. הציות, אם כך הוא הקשר האמיתי בין אדם לאלוהיו.
כמו כן נראה שמקור הקדושה הוא רק במעשים הנעשים ל"שם שמיים" -  כלומר קטגוריה דתית. זאת כנראה ההסיבה מדוע כמה מהציווים שבין אדם לחברו ב ויקרא יט' מסתיימים בהיגד "אני יהוה". אף את המעשים המוסריים לכאורה יש לעשות מתוך מודעות שזה רצון ה'.

ויקרא כב' גם מקשר את הציות לקידוש השם וחילולו:

וּשְׁמַרְתֶּם, מִצְו‍ֹתַי, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם:  אֲנִי, יְהוָה. וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אֲנִי יְהוָה, מְקַדִּשְׁכֶם. הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים:  אֲנִי, יְהוָה.

על האלוהים להיות מקודש על ידי האדם. כיצד?
הקדושה היא התנועה בכיוונו של יהוה כמענה לקדושתו של יהוה. ע"י עשיית רצונו של יהוה, האדם מכיר בכך שהחוקים הינם ביטוי לקדושתו של יהוה. המצוות הן הכלים שעל ידיהן האדם מתקדש ומבטא את ההכרה שהאלוהים קדוש. וע"י כך שהוא בוחר ודבק באלוהים, הוא משלים את קדושתו של אלוהים ומגלם אותה בעולם.
ההיפך הוא כמובן חילול השם. אי הציות כמוהו כתקיעת טריז בין אדם לאלוהים והפניית גוו לקדושה והוצאת האל מקרב בני האדם.

ברשומה הבאה נרחיב בע"ה את רעיון קידוש השם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מבקרים/visitors

וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא; וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה.
אֱלֹהִים, הֵבִין דַּרְכָּהּ; וְהוּא, יָדַע אֶת-מְקוֹמָהּ.
אָז רָאָהּ, וַיְסַפְּרָהּ; הֱכִינָהּ, וְגַם-חֲקָרָהּ.
וַיֹּאמֶר, לָאָדָם--הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי, הִיא חָכְמָה; וְסוּר מֵרָע בִּינָה. (איוב כח')

Favicon

Favicon