Blogger Tips and TricksLatest Tips And TricksBlogger Tricks

יום חמישי, 4 ביוני 2009

הקדוּשה (2) – משמעות המושג

המשך מרשומה קודמת

המשמעות הניטרלית

נתחיל לבדוק את משמעות הקדושה ע"י סקירה של פסוקים שאין להם בהכרח משמעות דתית:

וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת-שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת-קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה… הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה כָּל-מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה (יהושוע כ).

העם בוחר ערי המקלט שאינן מקודשות במובן הדתי, אלא נבחרו לשרת מטרה חברתית מסוימת.

הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה, וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה (ירמיהו, יב)
תָּקְעוּ עָלֶיהָ אֹהָלִים סָבִיב רָעוּ אִישׁ אֶת-יָדוֹ. קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה… (ירמיה ו)
שְׂאוּ-נֵס בָּאָרֶץ, תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם--הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט, מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז; פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר, הַעֲלוּ-סוּס כְּיֶלֶק סָמָר. קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם אֶת-מַלְכֵי מָדַי (שם נא)

באותה משמעות של קדושה משתמש גם ירמיהו: ה' מסמן את הרשעים להריגה; ירושלים מסומנת כמטרה למלחמה.; העמים הנקראים להלחם בבבל קודשו-נבחרו להעניש אותה.

אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי גַּם קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי. … קוֹל שְׁאוֹן מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים יְהוָה צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה. בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם יְהוָה וּכְלֵי זַעְמוֹ לְחַבֵּל כָּל-הָאָרֶץ (ישעיהו יג)

אצל ישעיהו האל סימן את האומות שנבחרו להלחם בבל (מְקֻדָּשָׁי). הם נקראים כך משום שנבחרו למשימה ספציפית.

הַס, מִפְּנֵי אֲדֹנָי יְהוִה: כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה, כִּי-הֵכִין יְהוָה זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו (צפניה א)

אצל צפניה הקרואים קודשו משום שנבחרו מתוך רבים.

קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְזַעֲקוּ, אֶל-יְהוָה (יואל א)

תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה. אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם (שם ב)

קִרְאוּ-זֹאת, בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה; הָעִירוּ, הַגִּבּוֹרִים-יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה (שם ד)

וַיֹּאמֶר יֵהוּא קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל וַיִּקְרָאוּ (מל"ב כ)

אצל יואל לקדש צום מלווה בלקרוא עצרה. בספר מלכים העם נקרא לקדש עצרה ואז הוא קורא לה. מכאן ש"קדשו עצרה" במלכים זהה ל"קיראו עצרה" ביואל; כלומר לזַמן עצרת ולקבוע לה יום מסויים. בציטוט השני "קדשו קהל" פירושו לזמן קהל. כלומר לקדש פירושו גם לאסוף.

עך סמך ניתוח הקטעים הנ"ל ניתן להסיק שלמונח "קדוש" יש משמעות לא דתית. הקדוש הוא זה שמסמנים, מייעדים ומקצים אותו למטרה מסויימת. להקדיש דבר מה פירושו להוציאו מהקשרו הרגיל ולהעבירו לאחר. ערי המקלט היו בתחילה ערים רגילות (הן לא נבנו לשם המקלט) ויהושוע בחר בהן לתפקיד ספציפי. כך גם העצרה והצום. בתחילה היום שהוכרז היה יום רגיל ואז הוא נבחר להיות עצרה או יום צום.

המשמעות הדתית

המשמעות הזאת גם נשמרת כאשר המושג "קדוש" מופיע בהקשרו הדתי. "קדוש" הוא מה שהוצא ממסגרתו הרגילה והושם במסגרת שבה מקומו של כל דבר נגזר ביחס לאל. כל חפץ או אדם קדוש היה פעם "טבעי" אך נותק ממקומו הניטראלי ונמצא כעת בתחום של עבודת אלוהים.

במרד קורח ועדתו שביקשו להיות כוהנים וטענו ש"כל העדה כולם קדושים", משה הסביר את תהליך הפיכת האדם לכהן:

בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו. … וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה הוּא הַקָּדוֹשׁ (במדבר טז)

מושגי הקדושה, הבחירה והקרבה נזכרים כאן יחדיו. את הקדוש – הנבחר מקרבים לאלוהים. אדם נהיה קדוש מעצם העובדה שאלוהים בחר בו. כלומר להיות קדוש פירושו להיבחר ע"י אלוהים, ע"י כך שהוא מקרב את מושא בחירתו אליו. ניתן לומר שלקדש פירושו לבחור על מנת לקרב.

כיצד אם כן מחילים את מושג הקדושה על אלוהים?

אמנם ממושג הבחירה משתמעים ייחוד והבדלה, הרי שאין בכך קידוש. הקידוש מתמצה בקירוב ויצירת קשר. ההבדלה היא רק תנאי מוקדם להקדשה, ואין הבידול עצמו מקדש:

וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים (דב"א כג')

וְעַתָּה, בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה, לִהְיוֹת-שְׁמִי שָׁם (דב"ב, ז')

אם כך, משמעות הקדושה אצל אלוהים פירושה קירבה לאחר. לבריאה ולאדם.
יש לצפות אם כן, שהקדושה תהיה כרוכה בפנייתו של האלוהים לאדם באהבה וחמלה. כביכול על האלוהים לפרוש ולהיבדל מ"טבעו הרגיל", הנבדל והאדיש במהותו, ולהפוך להיות נגיש.

את הטענה הזאת נבדוק בע"ה ברשומות הבאות. המשך כאן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מבקרים/visitors

וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא; וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה.
אֱלֹהִים, הֵבִין דַּרְכָּהּ; וְהוּא, יָדַע אֶת-מְקוֹמָהּ.
אָז רָאָהּ, וַיְסַפְּרָהּ; הֱכִינָהּ, וְגַם-חֲקָרָהּ.
וַיֹּאמֶר, לָאָדָם--הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי, הִיא חָכְמָה; וְסוּר מֵרָע בִּינָה. (איוב כח')

Favicon

Favicon