יום שבת, 17 בדצמבר 2011

כבוד אלוהים – גלגול סודות התורה

גַּם-אֵלֶּה, מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה-- אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ, אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה.
כְּבֹד אֱלוֹהִים, הַסְתֵּר דָּבָר; וּכְבֹד מְלָכִים, חֲקֹר דָּבָר. (משלי כה')
לאחרונה התחלתי לקרוא את ספרו של מיכה גודמן "סודותיו של מורה נבוכים". כעת רק קראתי את המבוא, המתאר כיצד מבנהו המורכב של המו"נ מאפשר הן לגלות את סודות התורה ובו בעת להסתירם. לו קראתי את המבוא הזה דייני! הדברים הבאים הם פיתוח מסוים של מבוא הספר.
 

כיצד מועברים סודות התורה מרב לתלמיד?

על רבי יוחנן בן זכאי נאמר ב-בבא-בתרא קלד/א :
תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן…גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים וקלין וחמורין וגזרות שוות ותקופות וגמטריאות ומשלות כובסים ומשלות שועלים שיחת שדים ושיחת דקלים ושיחת מלאכי השרת ודבר גדול ודבר קטן. דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הויות דאביי ורבא
הריב"ז הוא שריד לתקופת הזוהר של המקדש ובית הלל (הזוג האחרון) הנוצר בתוכו את כל התורה כולה וכן בעל ידע כללי עצום (עוד נחזור לנקודה זו). את החלק הנגלה של התורה (דבר קטן) הריב"ז מעביר הלאה לחמשת תלמידיו שהיוו את התשתית של הסנהדרין המתחדשת ביבנה. ומה עם "דבר גדול"? הרי על פי מסכת חגיגה לא פשוט להעביר אותה הלאה:
בתוספתא מסכת חגיגה פרק ב' ישנה הנחייה כיצד מלמדים חומר "בעייתי":
אין דורשין בעריות בשלשה אבל דורשין בשניםף ולא במעשה בראשית בשנים אבל דורשין ביחיד; ולא במרכבה ביחיד אא"כ היה חכם מבין מדעתו
עריות שהן נושא נגלה אך טעון (מינית) מוסרים לקבוצה קטנה (שני תלמידים לכל היותר) כל פעם כדי שלא יתפתח דיון מיותר שיסיט את תשומת לב התלמידים. בראשית ומרכבה הם נושאים אזוטריים ולכן מיועדים לקבוצה מצומצמת יותר של תלמידים מובחרים. מעשה מרכבה לא נלמד כלל. וכאן כבר מצורפת אזהרה חמורה:
וכל המסתכל בארבעה דברים, רתוי לו כאילו לא בא לעולם--מה למעלן, מה למטן, מה לפנים, מה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו, רתוי לו כאילו לא בא לעולם.
לימוד לא נכון של של נושאים אלו מסוכן. מדוע? נראה שיש גבול ליכולת של שכל האנושי להסיק מסקנות מהמציאות אל מה שמעבר לה. על כן חייבת להיות העברה של מסורת נבואית אמיתית כדי שלא יתפתחו השערות מזיקות.
ובכל זאת כיצד מוסרים את מסורת המרכבה?
הגמרא מרחיבה:
ולא במרכבה ביחיד: תני רבי חייא אבל מוסרין לו ראשי פרקים אמר רבי זירא אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב ב"ד ולכל מי שלבו דואג בקרבו איכא דאמרי והוא שלבו דואג בקרבו אמר רבי אמי אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים (ישעיהו ג) שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש.
לתלמיד צריכות להיות הן יכולות אינטלקטואליות והן מידות מוסריות. נראה שלריב"ז היה תלמיד אחד שנראה שעמד בקריטריונים (אבות ב/י):
חמישה תלמידים היו לו, לרבן יוחנן בן זכאי; ואלו הן--רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושוע בן חנניה, ורבי יוסי הכוהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.
הוא היה מונה שבחן: רבי אליעזר בן הורקנוס, בור סיד שאינו מאבד טיפה; יהושוע בן חנניה, אשרי יולדתו; יוסי הכוהן, חסיד; שמעון בן נתנאל, ירא חטא; אלעזר בן ערך, מעיין המתגבר.
התלמידים המפורסמים ביותר היו ככל הנראה רבי אליעזר בו הורקנוס (הנקרא רבי אליעזר הגדול) ורבי יהושע שפעלו ביבנה. אך רק אלעזר בן ערך (אב"ע) היה נקרא "חכם ומבין מדעתו".
לעומת רבי אליעזר הגדול שככל הנראה היה בעל יכולת אנליטית גדולה[1] לאב"ע הייתה גם יכולת סינתטית-אפריורית[2] והיא להוציא דברים מתוך עצמו על סמך רמזים מועטים. יכולת זו גם הקרינה על מוסריותו, כך גם כאשר נשאלו תלמידיו של ריב"ז:
אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם.... רבי אלעזר אומר, לב טוב. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.
חזר ואמר להם, צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי אלעזר אומר, לב רע.  אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.
לכן בתוספתא לעייל חגיגה אנו מוצאים את הסיפור הבא הממחיש כיצד מועברת המסורת:
מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה רבי אלעזר בן ערך מחמר אחריו אמר לו רבי שנה פרק אחד במעשה מרכבה אמר לו לא כן אמרתי לך מתחלה שאין שונין במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו?
אמר לו מעתה ארצה לפניך אמר לו :אמור!
רבי אלעזר בן ערך מבקש מרבו משהו שהוא אסור על פי ההלכה לעיל (זה מתאים לאופיו הלא שמרני), ולכן נענה בשלילה. הוא מבין את הרמז ואז מתבצע היפוך תפקידים: התלמיד מרצה לפני רבו את מעשה המרכבה (כאמור רבי אליעזר הגדול כנראה לא היה מסוגל להוביל מהלך של הרצאה בפני רבו).
פתח רבי אלעזר בן ערך ודרש במעשה מרכבה, ירד רבי יוחנן בן זכאי מן החמור ונתעטף בטליתו, וישבו שניהם על גבי אבן תחת הזית והרצה לפניו
לימוד מעשה מרכבה דורש עצירת העיסוק המידי. השוו זאת למשניות במס' ברכות:
פ"ב/ד: הָאֻמָּנִין קוֹרִין (קריאת שמע) בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַתְּפִלָּה (תפילת עמידה):
פ"ד/ה: הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, יֵרֵד. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד, יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד (בֵּית) קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:
קריאת שמע איננה דורשת עצירת כל העיסוקים, והפועלים רשאים לקרוא אותה (בע"פ) על העץ או על הפיגום. אך לא כן תפלת עמידה שהיא כשמה: עמידה כנגד השכינה (= כבוד ה'[3]) . לימוד מעשה מרכבה אם כך שקול לעמידה מול הבורא.
עמד ונשקו ואמר ברוך ה' אלוהי ישראל אשר נתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולדרוש בכבוד אביו שבשמים יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש [אלעזר בן ערך] נאה דורש ונאה מקיים אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך [שיודע להבין ולדרוש בכבוד אביו שבשמים]


כיצד ראשי הפרקים נלמדים?

כאמור, הלימוד מסתיים כאשר הרב מאשר את מה שהתלמיד שנה לו אך מעולם לא למד ממנו באופן ישיר. מכאן והלאה התלמיד נושא את לפיד הידע הלאה:
רבי יוסי ברבי יהודה אומר רבי יהושע הרצה לפני רבן יוחנן בן זכאי; רבי עקיבה הרצה לפני רבי יהושע; חנניא בן חכינאי הרצה לפני רבי עקיבה.
ראינו שאחת האיכויות הנדרשות מהתלמיד היא להיות חדשן, ולהפיק גופי ידע מעצמו. לדוגמא את רבי עקיבא הנזכר אנו מכירים בזכות יכולתו לדרוש על כל תג ותג בתורה תלי תילים של הלכות. לפיכך, אני מאמין שבכל דור ודור ראשי הפרקים מתורגמים ומשתנים בהתאם לאופי המורה ולשפה (קטגוריות חשיבה) של אותו דור. הרמב"ם הדגיש לא פעם שהמבוא לסתרי תורה הוא לימודי מדע (בשפתנו עוד קוראים להם לימודי חול):
אך אתה יודע שדברים אלה קשורים אלה באלה, שהרי אין במציאות אלא האל יתעלה ומעשיו כולם, והם כל מה שהמציאות כוללת זולתו. אין דרך להשיגו אלא על-ידי מעשיו, כי הם מורים על מציאותו ועל מה שראוי להאמין על אודותיו, כלומר, מה שיש לחייב ומה שיש לשלול לגביו. מכאן נובעת בהכרח החובה ללמוד לקח מן הנמצאים כולם כפי שהם כדי שניקח מכל תחום ותחום הנחות-יסוד אמיתיות וודאיות אשר תועלנה לנו בחקירותינו המטפיסיות. מה רבות הנחות-היסוד שניתן להסיקן מטבע המספרים ומסגולות התבניות ההנדסיות, אשר מהן נוכל להקיש על דברים שאנו שוללים אותם ממנו יתעלה! ושלילתם מורה לנו על מכלול של עניינים. אשר לענייני האסטרונומיה של הגלגלים והפיסיקה - איני סבור שיקשה עליך (להבין) שאלה הם דברים הכרחיים כדי להשיג מה הוא יחס העולם אל הנהגת האל כפי שהיא באמת, ולא על-פי הדמיונות.
מאותה סיבה ריב"ז מתואר לעייל כבעל ידע כללי עצום. הוא יכול היה לחדש את מעשה מרכבה מתוך ראשי הפרקים רק משום שהתבונן במציאות סביבו. חלק מהזמן חז"ל החזיקו בקוסמולוגיה בבלית-מסופוטמית[4]. עבור דורו, הרמב"ם העביר את ראשי הפרקים באמצעות מושגים השאולים מהפילוסופיה האריסטוטלית (שכל פועל וכד') יחד עם תמונת העולם התלמאית. המקובלים שפעלו מאוחר יותר כבר החזיקו בשפה ניאו-אפלטונית (אצילות ועולמות). הרב קוק כבר היה בקיא בפילוסופיה קנטינית והגליינית ועשה שימוש נרחב במושגיהן (ולא נמנע מלהתייחס לשפינוזה) ואפילו בתורת האבולוציה. תלמידו הרב הנזיר היה דוקטורנט לפילוסופיה.
לא ייתכן אם כך שרב או מקובל אמתי המחזיק בסתרי תורה (בהנחה שהקבלה באמת מכילה סתרי תורה אמתיים והדבר דורש עיון של ממש) שלא יהיה אדם מוסרי ובעל השכלה רחבה.


ומה עם ספרי קבלה?
כידוע, אפילו החלק הנגלה שבתורה שבע"פ אסור לעלות ולפרסם על הכתב. רבי יהודה הנשיא עשה זאת וכתב את המשנה כאשר חש שהגלות מתארכת [5]. הוא הראשון שהותר לו לעשות זאת. אם כך, ולאור מה שראינו לעיל על איסור לימוד ראשי פרקים, לא ייתכן שספרים המכילים סתרי תורה (ואף ראשי פרקים) ייחוסו ישירות לתנאים שפעלו לפני רבי יהודה הנשיא. את ההצדקה הסבירה ביותר ראיתי בבלוג של דויד גוטמן, לפיה ייתכן שהידע עבר בע"פ וזכרו מי התנא שלימדו. כך או אחרת, אם הספר נכתב מאות שנים אח"כ הוא כבר לא משתמש בלשונו המקורית של התנא.

הערות

  1. "לא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם" (סוכה כח:א) כידוע הוא עמד עמד על משמר המסורת כנגד השינויים שהונהגו ביבנה. ראו מעשה תנורו של עכנאי ועל נידויו של אב"ה בעקבותיו.
  2. אבות ב,יא: הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים, ואליעזר בן הורקנוס בכף שנייה--מכריע את כולם.  אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייה--מכריע הוא את כולם.
    אנליטיות היא הוצאת מסקנות מתוך הנחות יסוד. אין כאן גילוי של דברים חדשים אלא מה שהיה מקופל באותן הנחות. לדוגמה, כל גיאומטריית המישור היא פיתוח של חמשת העקרונות של אוקלידס, ולמעשה כל הוכחה לוגית או מתמטית היא כזאת. סינטטיות היא גילוי דבר חדש שלא נמצא בהנחות היסוד עצמן. המהלך הסינתטי (ליתר דיוק סינתטי-אפריורי) נמצא במדע. על סמך מס' סופי של מדידות ותצפיות המדען מפתח תיאוריה מדעית – כיש מאין שכן המהלך הוא לא לוגי חמור, אלא מבוסס על אינטואיציה. הסינתטיות מאפיינת את הנביא לעומת האנליטיות המאפיינת את החכם. ודוק.
  3. דעת המקובלים היא שתפילת העמידה היא ב"עולם האצילות" שהוא הופעת שמותיו של ה' (כבודו) במציאות. ראו להלן שהידע הנסתר נקרא כבוד ה' – ההכרה שה' נוכח במציאות.
  4. פסחים צד/ב (וראו גם באתרו של הרב נתן סליפקין)
    חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין
  5. ייתכן שבימיו הייתה תקווה לחזרת מלכות דוד בראשותו. כשהתקווה נגוזה הבינו שהגלות מעמיקה ויש חשש שכל הידע יאבד.

2 comments:

  1. Excellent post. I am always amazed that people I consider smart and respect cannot undertsand that Rambam and other thinkers of earlier times are just showing us how to integrate theology with the current scientific and cultural thinking rather than getting stuck on the specifics of the theory. Some of these same people are teachers and leaders of the community and they don't realize that what I consider laziness and they see as conservatism casts a shadow of doubt on the Rabbis of the
    Mishna and Gemara
    and their relevance to a contemporary Jew.

    השבמחק
  2. בגדול, יפה, אבל יש טעות בסיסית שמשפיעה על כל המאמר. בניגוד למה שכתבת, מותר ללמד את מעשה מרכבה – אבל רק לתלמיד אחד בלבד, במידה שהוא "חכם ומבין מדעתו". לכן, מה שביקש רבי אלעזר בן ערך לא היה אסור עפ"י ההלכה. אכן, הבעיה הייתה שלא ברור היה למורה שלו האם הוא "חכם ומבין מדעתו" ולכן לא לימדו. משום כך, התלמיד לומד מרבו – ולא רק באופן לא ישיר, לא כמו שכתבת.

    ועיין עוד כאן: על ההקדמות לחכמת הנסתר לרמב"ם
    http://blooginsheuvin.t15.org/2012/10/10/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9/

    ועוד: על הסכנה שבלימוד המיסטיקה לפי רמב"ם:
    http://blooginsheuvin.t15.org/2014/03/19/%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%91-2

    השבמחק

מבקרים/visitors