יום חמישי, 11 בספטמבר 2008

ידיעת האל (2) - לדעת כי הוא יהוה

בסדרה זו ובאחרות אני נעזר בספרו של הרב אליעזר ברקוביץ' ז"ל Man and God. שיטתו היא לסקור פרקים ופסוקים בהם מופיעים מושגי מפתח, ולהבין את משמעותם מתוך הקשרם הכולל.
(אני מתנצל מראש על העילגות הנובעת מעצם הקושי לתרגם ולתמצת את כתיבתו השוטפת)
התנ"ך משתמש בארבעה ביטויים שונים כדי לציין את ידיעת האל 1:

א. "לדעת כי הוא יהוה"
ב. "לדעת כי יהוה הוא אלהים"
ג. "לדעת כי יהוה הוא האלהים"
ד. "לדעת את יהוה"

ברשומה זו והבאות אנו נעמוד על ההבדלים שבין ארבעת הביטויים הנ"ל, ומהו הכלל שלפיו הם מופיעים.

א. לדעת כי הוא יהוה
נסקור כמה פסוקים בהם ידיעת האל הינה "לדעת כי אני יהוה":

וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת-לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (שמות ו').

וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת-לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו (שמות יד)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת-אֹתֹתַי אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה. (שמות י')

וְהִנֵּה נָבִיא אֶחָד נִגַּשׁ אֶל-אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה הֲרָאִיתָ אֵת כָּל-הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה הִנְנִי נֹתְנוֹ בְיָדְךָ הַיּוֹם וְיָדַעְתָּ כִּי-אֲנִי יְהוָה. ... וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם אֱלֹהֵי הָרִים יְהוָה וְלֹא-אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא וְנָתַתִּי אֶת-כָּל-הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה. (מל"א כ').

כבר מתוך פסוקים אלו ניתן לזהות את העקרון לפיו האל נודע ע"י השפטים במצרים והדברת אויבי ממלכת ישראל. בני ישראל, המצריים והמלך אחאב ישתכנעו כי הוא יהוה מתוך התגלות של עוצמה וכח על טבעיים. כלל זה מובא בפירוש כאשר משה מודיע לפרעה על הפיכת היאור לדם:

כֹּה אָמַר יְהוָה בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה: הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר-בְּיָדִי עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר. (שמות ז')

כאמור, העוצמה העל טבעית של האל, המתגָלה בַמופתים מודיעה לנו שהאל הוא יהוה. בספר יחזקאל יהוה נודע מתוך איך שהוא מתגלה לעיני בני ישראל וגויים כאחד במשפט נורא כנגד ירושלים והכרזה שהאל לא ירחם על תושביה:

וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי בָּם. (יחזקאל ה').

ניתן עוד לבחון כמה פסוקים בספר יחזקאל שממשיכים את אותו רעיון (עונש לישראל ולארצם):

וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתּוֹכָהּ וְנָתַתִּי אֶתְכֶם בְּיַד-זָרִים וְעָשִׂיתִי בָכֶם שְׁפָטִים. בַּחֶרֶב תִּפֹּלוּ עַל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפּוֹט אֶתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה. (שם, יא')

וְיָדְעוּ כָּל-בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה הוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ לֹא תָשׁוּב עוֹד (שם, כא')

באותו אופן גם מתואר העונש של שעיר:

עָרֶיךָ חָרְבָּה אָשִׂים וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה וְיָדַעְתָּ כִּי-אֲנִי יְהוָה ...שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ וְעָרֶיךָ לֹא תָשׁוֹבְנָה וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה... כְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחֲלַת בֵּית-יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר-שָׁמֵמָה כֵּן אֶעֱשֶׂה-לָּךְ שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר-שֵׂעִיר וְכָל-אֱדוֹם כֻּלָּהּ וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה (שם, לה')

ככל שנבחן יותר פסוקים נִגלה המכנה המשותף שלהם: האל נודע כיהוה מתוך גילויי עוצמה ודין המוחַלים על בני אדם ואומות, על הטבע וההיסטוריה 2.
בהסתייגות מסוימת ניתן לומר שבעגה תיאולוגית נאמר שאלו גילויים של נשגבות - טְרַנְסְצֶנְדֶּנְטָלִיּוּת.3

המשך בידיעת האל (2)
___________

1
ראיתי לנכון להשתמש בשם המפורש ובשם אלהים בכל מקום בגלל חשיבות הנושא, וביאור המושגים עבור הקורא העברי. כפי שנראֶה, המושג "אלהים" עבר שינוי ברבות השנים ונהיה זהה ל God האנגלי. זהות זו לא מדויקת, ולכן גם במאמר המקורי באנגלית הרב ברקוביץ כתב YHVH ו Elohim במקום Lord ו God.
מי שמעוניין להדפיס את הסדרה הזאת מתבקש קודם להעתיקה למעבד תמלילים ולערוך את השמות ליקוק ואלקים ע"מ שלא יהיה צורך בגניזה חמורה לאח"כ.

2 ראוי כבר כעת להבחין שאין כאן הודעה שהאל או יהוה קיימים, אלא רק זיהוי בלבד, כלומר שהאל הוא יהוה. נראה בהמשך שהמושג "יהוה" כבר קיים בתודעת האדם המקראי ורק נדרש זיהויו של האל עִמו.


3 בעקבות שיעור על אישיותו של הקב"ה של הפרופ' ישראל אומן בהושענה רבה תשס"ט, ראיתי שיש לסייג את השימוש במלים כמו טרנסצנדנטליות ואימננטיות הלקוחים מעולם מושגים לא מקראי. הרב ברקוביץ משתמש בהם בספרו, אם כי ב God, Man and History הוא גם קורא לגלות זהירות ראויה.

2 comments:

  1. ראשית, ישר כוח על הבלוג! הזדמנות טובה עבורי להתעמק על מה שאתה מנסה לספר לנו בשבתות...

    לא ברורה לי מה המשמעות של המילה "אני" במשפט "וידעתם כי אני הוא ה'". מי זה אני? האם בני ישראל לא זיהו את הדובר (שהזדהה כ"אני") כאלוהים?

    למה לא נאמר "וידעתם כי האלוהים הוא ה'" או "ה' הוא האלוהים"?

    שמואל (אחיך)

    השבמחק
  2. שמואל,

    לשאלתך הראשונה:
    בני ישראל "פגשו" כח/ישות כלשהי שהוציאה אותם ממצרים (מטבע הדברים גם המצרִיים "נתקלו" בה...). חשוב שלא יחשבו שהיא איזה אליל מצרי או שמי.
    גילויי על טבעיות וטרנסצנדנטליות (שליטה בכל רובדי המציאות) הם תעודת הזהות של יקוק, ואפשרו לישות להזדהות.

    לשאלתך השנייה על אלקים אני מקווה לענות בע"ה ברשומות הבאות.
    שבוע טוב

    השבמחק

מבקרים/visitors