בבלי, שבת דף פח/ע"א:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי
בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם (תהילים ח) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים
זוהי תחילתו של מדרש מפורסם, על איך שהתורה קדמה לעולם ובא משה לקבלה. 974 דורות יחד עם 26 הדורות מבריאת העולם הם אלף דור שנאמר "דבר ציוה לאלף דור (מזמור ק"ה). המעניין הוא שבניגוד לדעה פילוסופית המקובלת, נראה שעל פי חז"ל קיים מימד של זמן עוד לפני בריאת העולם [1]. משמע שהבריאה האמורה בתורה איננה יש מאין [2], אלא תהליכית. כלומר, לפני שהעולם נברא הייתה מציאות אחרת וגם שם הייתה תורה.
המלאכים טוענים שהתורה שייכת לתקופה הקודמת, שאיננה בארץ אלא בשמיים (השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם).
אם כך, מה היה בתורה לפני הבריאה?
אמר לו הקב"ה למשה:החזיר להן תשובה
אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם.אמר לו: אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר (איוב כו) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר' נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו.
התשובה נרמזת בשני הקטעים המודגשים:
1. מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם.
השוו לאמירה של ריש לקיש בשם רבי יהודה נשיאה:
אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן
הבל פה הוא תלמוד התורה, שמהווה הצדקה מוסרית לקיומו של עולם. משמע שהמשה פחד להתדיין עם המלאכים שלמדו את התורה הקדומה, וקיימו את העולם הקדמון בהבל פיהם. מדוע הפחד מפני שריפה? שהתורה ניתנה באש (וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד) והיא אש שחורה ע"ג אש לבנה (תנחומא בראשית א').
כדי להתגבר עליהם הוא מקבל עצה מהקב"ה - מהבורא.
2. אמר לו: אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר (איוב כו) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר' נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו.
הקב"ה אומר למשה לאחוז בכסא הכבוד. הכבוד כשמו כן הוא, מייצג את הכרתו של האדם המתרשם ממעשי האל. הכבוד הזה הוא כביכול כסאו של הקב"ה שיושב על הכרתו של האדם. הכסא הזה מוזכר כבר בפרשת בראשית ומובא ברש"י:
ורוח אלהים מרחפת - כסא הכבוד עומד באויר ומרחף על פני המים ברוח פיו של הקב"ה ובמאמרו כיונה המרחפת על הקן.
הבריאה כבר הוכנה מראש עבור האדם (צלם האלוהים) שיוכל לאחוז בכסא ולקבל את התורה. ועם זאת האל היושב על הכסא איננו אל נגיש אלא כללי/טרנסצנדנטי. לפיכך רבי תנחום מוסיף שבאחיזה הזאת משה כביכול התעטף בשכינה והיא הגנה (עננה) עליו. השכינה לעומת הכבוד הינה הנכחה אינטימית של אלוהים. משמע שע"י האחיזה בכסא הכבוד משה הנכיח את אלוהים (עם עזרה) והצליח להתמודד עם המלאכים.
לא כל אדם יכול לעשות זאת, ומשה רבנו הוא יחיד סגולה. ואכן עליו הוסב מזמור ח' שהמלאכים מצטטים.
על כל אדם נאמר כאן
מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן-אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ
ובנדרים דף לח/ע"א:
חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה חסר אחת שנאמר (תהילים ח) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים [3] וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
תורת משה נובעת מאחיזה בכסא הכבוד. ואם התורה התקיימה ונלמדה לפני הבריאה של העולם, משמע שהיא הסדר הקוסמי של המציאות [3]. כשהאדם נברא נוצר סדר חדש, וישנו צורך לתרגם אותה למציאות החדשה.
אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה (שמות כ) אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אמר להן למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין עמים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה? שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם?
ואכן המשך המדרש מדבר על הורדת התורה לארץ, אך היא אותה תורה
מיד הודו לו להקב"ה שנאמר (תהילים ח) ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנאמר (תהילים סח) עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות
מקודם המלאכים קראו לו אנוש - משורש נ.ש.ה – שיכחה (ולא סתם בדור אנוש שכחו את שם ה' ואכמ"ל). עכשיו הוא אדם – צלם אלוהים. הוא מקבל מתנות מהמלאכים – אותם מלאכים שהכירו את התורה בגלגולה הקודם
תוספת ביאור:
תורת משה אינה זהה לאותו סדר קוסמי, היא השלכה שלו לעולמם של בני האדם. כמו כן תורת משה אינה מצטמצמת חלילה לתורה שבכתב, אלא מתגלה מחדש במפגש שלנו עם אלוהים והעולם.
מעבירים את לפיד התורה אל משה.
הערות
[1] ראו רמב"ם מו"נ ב/ל, שיוצא בפירוש נגש דעות מסוימות בחז"ל:
העולם לא נברא בראשית זמנית כפי שהבהרנו, כי הזמן מכלל הברואים….
המחזיק בדעה זאת פירש את הדבר כפשוטו וטען: אם אין גלגל סובב ואין שמש, על-פי איזה דבר נמדד יום ראשון? לכן אמרו כלשון הזה: יום ראשון, אמר רבי יהודה ב"ר סימון: מכאן שהיה סדר זמנים קודם-לכן. אמר ר' אבהו מכאן שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן11. זה יותר מגונה מן הראשון.
[2] כפי שכתבתי במקום אחר, הבעייה של קדמות העולם הופיעה במלוא "הדרה" עם החשיפה לשיטת אריסטו בימה"ב. נראה שחז"ל, בהמשך להשקפה המקראית לא הוטרדו ממנה יותר מדי. לפיכך צודק הראב"ע בפירושו על בראשית א/א (בניגוד גמור לרמב"ן ) שהמלא "ברא" איננה יש מאין:
רובי המפרשים אמרו, שהבריאה להוציא יש מאין.
וכן: אם בריאה יברא ה'.
והנה שכחו ויברא אלוהים את התנינים ושלש בפסוק אחד, ויברא אלוהים את האדם. ובורא חשך שהוא הפך האור שהוא יש.
ויש דקדוק המלה ברא לשני טעמים, זה האחד.
והשני: לא ברה אתם לחם.
וזה השני ה"א תחת אלף, כי כמוהו להברות את דוד, כי הוא מהבנין הכבד הנוסף, ואם היה באל"ף היה כמו: להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל, ומצאנו מהבנין הכבד ובראת לך שם. ואיננו כמו: ברו לכם איש, רק כמו: וברא אותהן, וטעמו לגזור ולשום גבול נגזר, והמשכיל יבין.
[3] יש לתת את הדעת שהמזמור פונה להוי"ה וכאן מוזכר אלוהים – משמע סמכות מוסרית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה