בשעה טובה סיימתי (עוד) ספר של רודני סטארק על "נצחון הנצרות".
כדרכו, הוא תוקף תפיסות מושרשות, שחלקן הונחלו לנו בלימודי ההיסטוריה בבית הספר.
לטובת הקורא, בפרק האחרון הוא מביא תמצות של הספר. העתקתי אותו לכאן, בתוספת הערות.
-------------------------------------------------------------------------------------------
"• The first generation of the Jesus Movement consisted of a tiny and fearful minority existing amid a Palestinian environment abundant in zealots willing to assassinate even high priests for not being sufficiently orthodox and pious—let alone willing to tolerate Jews who claimed the Messiah had come.
זה לא מחדש הרבה.
היו הרבה כתות ותנועות דתיות ביהדות דאז, ולקראת סוף בית שני כבר החלו עימותים אלימים ביניהן.
--------------------------------------------------------------------------------------
• The mission to the Jews probably was quite successful: large numbers of Jews in the Diasporan communities outside Palestine probably did convert to Christianity.
זה נושא שלא דובר בו רבות, ופעם אחר קראתי עליו בעיתון "מקור ראשון". היהודים היוו בין 6% ל 10% מכלל האימפריה הרומאית. לאן כולם נעלמו?
נראה שרובם היו מתבוללים מבחינה תרבותית (הלניסטיים) ולכן היו מהראשונים להתנצר.
עוד מעניין הוא אותם "יראי אלוהים". מדובר בגויים ומתיהדים שהעריכו את היהדות ונראה שגם פקדו בתי כנסת בתפוצות. הם לא התגיירו סופית, בעיקר בגלל ריבוי המצוות וברית המילה שהרתיעה אותם. פאולוס פנה גם אליהם ונראה שנחל הצלחה עצומה.
שאלה למחשבה: מדוע לא הציעו להם להיות "בני נח" (מונותאיזם אתי), אלא השאירו אותם על סף היהדות. האם יתכן ש"בני נוח" הוא תפיסה יותר מאוחרת?
